לפעמים בכדי להעלות הערך העצמי, כל מה שנדרש לעשות זה לשנות את המיקום של התרמוסטט במזגן.
ברור לכולם שלא ניתן לחמם חדר קר כאשר התרמוסטט נמצא קרוב לחלון הפתוח ומושפע ממנו הרבה יותר ממה שקורה בתוך החדר.
מה הקשר לערך העצמי?
אדם שהערך העצמי שלו מושפע יותר ממה שקורה "בחוץ" ועסוק בהשוואות אל מול אחרים בנושאים של יופי, הישגיות, יוזמות, אנרגיות דומה לאותו חדר שמנסים לחמם והתרמוסטט נמצא ליד החלון ומושפע מהרוחות הקרות שבחוץ.
כאשר הערך העצמי שלנו מושפע מהשוואות, אזי תמיד יהיה מישהו יותר טוב ויותר "מוצלח" ממני, וארגיש נחיתי.
גם אם אהיה "חכם" ואשווה את עצמי לאלה "שמתחתיי" וארגיש "על הגובה", הערך העצמי שלי לא באמת עלה.
ערך עצמי צריך להיות ניזון בעיקר ממה שקורה "בפנים" – ממה השגתי בחיי ביחס לאיפה שהייתי לפני שנה, מה למדתי, במה השתפרתי, מהם הכוחות שלי ועם איזה אתגרים אני מתמודד ועוד ועוד פרמטרים, שאם נבחן אותם ניווכח לגלות את העוצמה שבנו, את האיכויות שלנו, את הייחודיות שמרכיבה אותנו.
הבעיה היא שאנו חיים בחברה שלא מפסיקה לעשות השוואות. מחנכים ומרגילים אותנו לזה מגיל קטן, שהערך שלנו יעלה אם נקבל את הציון הכי גבוה בכיתה, אם נקבל את השכר הכי גבוה בחברה, אם נרוץ יותר מהר מאחרים, ואם יצביעו לי הכי הרבה בתוכנית ריאלטי. כמעט ולא מלמדים אותנו למדוד את עצמנו ביחס לעצמנו.
שמו לנו את "התרמוסטט" הרגשי קרוב מדי ל"חלון" שלנו – לחיצוניות, לשטחיות, לרדידות.
להיות אדם יפה, מהיר, מוכשר אלו מתנות נפלאות שבהחלט יכולות לתרום לערך העצמי, אבל כשאני מתייחס אליהם כ"משתנים יחסיים" דהיינו בהשוואה לאובייקט חיצוני ממני, אני דן את עצמי מראש לתסכול ורגשי נחיתות.
בטיפול רגשי CBT נבחן לעומק את המנגנונים של האדם לקביעת הערך העצמי שלו – כיצד הוא תופס את עצמו, העולם, החברה, העתיד. מהן האסטרטגיות שלו להעלאת הערך העצמי, ומהן דרכי ההתמודדות שלו עם פגיעה בערך העצמי.
