מהו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או מה זה CBT ?

יעילות הגישה

שיפור מהיר- תוך פרק זמן של כ-12 שבועות, המטופל חש בהקלה משמעותית בסימפטומים.

הבנה- המטופל שותף מלא בתהליך הטיפולי ומבין סכמות חשיבה ואופני התנהגות בעייתיים. המטופל לומד לשלוט על נקודות התורפה שלו, ומונע מעצמו סבל והישנות הבעיה.

לקיחת אחריות- הכול תלוי בנו!! המטופל לומד לקחת אחריות על עצמו, לא לתלות את בעיותיו/ אושרו בגורמים חיצוניים.

מניעה לאורך זמן- הטיפול אינו רק בסימפטומים. בCBT יורדים לשורשי הבעיה, להבין מה הסיבות שגרמו לה להופיע, וגודעים את הבעיה מהשורש.

הטיפול מועיל לכל תופעות הלוואי של החיים המודרניים. החל מהתרגזויות קטנות, גירושין, מוות, כישלון, חוסר ביטחון עצמי, עצבנות, רגשי אשמה וכלה בדיכאון קליני והתמוטטות רגשית.

עקרונות הגישה

3 עקרונות השיטה הקוגניטיבית:

1. כל מצב רוח נוצר ע"י מחשבה!! אין המציאות גורמת את מצב הרוח, אלא הפירוש שאנחנו נותנים למציאות גורמת את מצב הרוח!

2. מחשבות שליליות יובילו בהכרח למצב רוח שלילי.

3. מחשבות שליליות מכילות תמיד עיוותי/ טעויות חשיבה, וברגע שבוחנים את המחשבות האוטומטיות שעולות במוחנו, אותן מחשבות שליליות מעוותות, אינן עומדות במבחן המציאות.

הווה אומר: עיוותי חשיבה המה הגורמים העיקריים והישירים למצבי רוח שלילים!

עקרונות הגישה ההתנהגותית:

כל התנהגות בלתי מסתגלת, קרי: הימנעות ממצבים שעלולים להיות בעייתיים (פאסיביות) או התנהגות לא רצויה של המטופל (אקטיביות) נוצרת ע"י קשר בין גירוי ותגובה או בין גירוי אחד למשנהו, וניתנת לשינוי ע"י תהליכי למידה והתניות אופרנטיות על-ידי טכניקות כמו הקהיה שיטתית, מתן חיזוקים, חשיפה בדמיון ובמציאות ועוד.

השילוב של שתי הגישות הוא שילוב מנצח, שכן תהליכי חשיבה משפיעים על רגשותינו והתנהגותנו, וההתנהגות ראויה מוכיחה לנו ש"השמיים לא נפלו" ואפשר אחרת.

עקרונות הטיפול

עיקרון מס' 1: CBT מבוסס על המשגה אינדיבידואלית- כל מקרה לגופו! בעיית דיכאון, חרדה או הפרעת התנהגות אינה דומה מאדם לאדם, ואם כי התסמינים לאבחנה שווים אצל כולם, עדיין לכל מטופל סיפור חיים משלו. ההתייחסות למטופל נעשית בשלושה רבדים שונים:

א) זיהוי אופני החשיבה וההתנהגויות הנוכחיות שתורמים לשימור הבעיה.

ב) זיהוי ה"זרזים" (טריגרים) שבכוחם לעורר את הבעיה (מה קרה רגע לפני שהילד התפרץ?).

ג) העלאת השערות לגבי אירועים משמעותיים מהעבר שייתכן ויצרו את הבעיה בראשיתה.

עיקרון מס' 2: ברית טיפולית איתנה- למרות טעות נפוצה ואמונה כוזבת ש-CBT הינו טיפול "קר ומרוחק", האמת היא, שללא מיומנויות כגון אמפתיה, אכפתיות, כבוד והערכה בלתי מותנית למטופל, הקשבה פעילה, חום ומקצועיות, קשה מאוד יהיה להניע את המטופל לקראת שינוי.

עיקרון מס' 3: דגש על שיתוף פעולה ו"עבודת צוות"- המטפל הינו אמנם מומחה, אך הוא מומחה תוכן. המטופל הינו מומחה לעצמו! כל החלטה  שנעשית בטיפול, נעשית בהסכמה. תדירות הפגישות, מטרת הטיפול, מטרת כל פגישה, משימות הבית וכו'. מטפל שלא יהיה קשוב לרצון המטופל עלול לאבד אותו. המטפל משתף את המטופל באבחנה שלו, בדרך הטיפול בבעיה זו (הסבר פסיכו-חינוכי), וכיצד ניתן לעבוד על מנת להביא לרווחה פסיכולוגית עבור המטופל. הכול נעשה בשקיפות מלאה.

עיקרון מס' 4: CBT הינו טיפול ממוקד מטרה ומתמקד בפתרון בעיות- כבר בפגישות הראשונות המטופל מתבקש לבנות היררכיה של בעיות שבגינן הגיע לטיפול. בהדרכת המטפל מחליטים יחד ממה מתחילים, ומגדירים מטרה טיפולית במונחים התנהגותיים, ואשר הן בשליטת המטופל. מטופל שסובל מבדידות חברתית, המטרה אינה יכולה להיות "להיות חברותי- לצאת לבלות עם 2-3 חברים חדשים", שכן זו מטרה שאיננה ניתנת לכימות ומדידה, או אינה רק בשליטתו. לעומת זאת- "ליזום חברויות חדשות, להציע ל2-3 חברים חדשים בילוי משותף"- זו מטרה שניתן לבדוק האם הושגה והיא בשליטתו.

עיקרון מס' 5: דגש על ההווה- למרות האמור לעיל לגבי השערות התפתחות הבעיה, מיקוד הטיפול יהיה בגורמים המשמרים כיום את הבעיה! מיקוד הטיפול הוא ב"כאן ועכשיו" ולא בחקירה של העבר.

בשני מקרים בלבד אנו נפנה את תשומת ליבנו לאירועי העבר:

א) כאשר המטופל מבקש מפורשות לעשות זאת, ולולי נענה לבקשתו זה יסכן את ה"ברית הטיפולית".

ב) כאשר המטופל "תקוע" באורח מחשבה לקוי, ורק אם יבין, לאור אירועי הילדות, כיצד נוצרו בו אמונות שליליות אלו, יצליח להשתחרר מהן, או אז הדבר עשוי לסייע לרווחתו האישית כיום.

עיקרון מס' 6: CBT נועד לחנך וללמד את המטופל להיות המטפל של עצמו (או ללמד הורים להיות המטפלים של ילדיהם), לשים דגש על מניעה והישנות של הבעיה- המטופל מקבל הסבר פסיכולוגי אודות הבעיה ממנה הוא סובל וכיצד ניתן לטפל בבעיה. הסבר זה הנקרא הסבר פסיכו-חינוכי, והינו רכיב קריטי במהלך הטיפול ותורם רבות כבר בתחילתו לרווחת המטופל. עצם הלמידה של המטופל אודות ההפרעה תעזור לו בעתיד לטפל בעצמו ו/או למנוע הישנות של הבעיה.

עיקרון מס' 7: מטלות הבית- השינוי המיוחל אינו יתאפשר על-ידי שיחות בנות שעה אחת לשבוע. אחת הסיבות שCBT נמצא יעיל, היא מפני שהמטופל נמצא בטיפול 24/7. כמעט בכל מפגש המטופל יוצא עם מטלה על מנת ליישם את הדברים שלמד ותרגל בחדר עם המטפל. המטופל ערני לעצמו, מחפש כיצד ליישם את הדברים ומתרגל אותם עד לפגישה הבאה. עצם העובדה שהוא עורך "ניטור עצמי" כבר בכוחה להפחית בתסמינים ולאפשר הקלה מסוימת.

עיקרון מס' 8: הטיפול שואף להיות מוגבל בזמן- מטופלים רבים שמגיעים עם הפרעות חרדה, דיכאון וכדו' מסוגלים להביא לעצמם הקלה בתסמינים תוך 12-20 פגישות. יחד עם זאת, ישנם מטופלים שזקוקים לטיפולים ארוכי טווח, וטיפול אחזקתי. הדבר תלוי במורכבות הבעיה, ביכולות וכוחות המטופל לעבוד עם עצמו. פעמים שבעיית התנהגות "קטנה" (שנפתרת באמת ע"י מספר פגישות) מתגלית כמשהו עמוק ומהותי יותר הדורש התייחסות ארוכת טווח יחסית. עדיין במושגים של טיפולים פסיכולוגים CBT נחשב לטיפול קצר-מועד.

עיקרון מס' 9: פגישות מובנות- תהיה האבחנה של המטופל אשר תהיה, עדיין נשאף שהפגישות יהיו על-פי סדר מובנה. שמירה על סדר מסוים והבנה באיזה שלב טיפולי נמצאים כעת, תבטיח את מקסימום היעילות שהטיפול יכול להציע, תפחית מהלחץ בו שרוי המטופל, ותביא לשיתוף פעולה מרבי מצדו.

מבנה כל פגישה מורכב משלושה חלקים:

א) מבוא- בדיקת מצ"ר, סקירה קצרה של אירועי השבוע שחלף, וקביעה משותפת על מה עובדים היום.

ב) אמצע- סקירה של משימות הבית אם ניתנו, שיחה בנוגע לבעיה העומדת על סדר היום, מתן משימות בית חדשות.

ג) סיום- סיכום הפגישה, קבלת משוב.

עיקרון מס' 10: שימוש במגוון טכניקות בכדי להביא להקלה ולרווחה פסיכולוגית (שינוי דרכי חשיבה ומצב הרוח)- לCBT אמנם מגוון רחב של טכניקות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות על מנת להביא את המטופל להישגים והמטרות שלו, אך כל מטופל הוא אינדיבידואל ועל המטפל להיות מספיק יצירתי על מנת להתאים לו את הטיפול היעיל ביותר בשבילו. מטופל שמתקשה בעשיית מטלות בית (מצוי מאוד עם ילדים ומתבגרים או אנשים הסובלים מהפרעת אישיות) צריך המטפל להיות יצירתי על מנת להביא את המטופל למצב שכן יעשה את המטלות (שבלעדיהן כאמור לא יהיה כל שינוי). בעבודה עם ילד בחוג כדורסל שהתקשה מאוד בעשיית מטלות הבית כגון "ניטור עצמי" ניתן להפוך את המטלה למשהו חוויתי בדומה ל"אחוזי הצלחה" שנעשה בסטטיסטיקה למשחקי כדורסל: מספר ההוראות של ההורים= זריקות לסל (20 ביום), מספר הפעמים שמילאתי את הוראות ההורים= סלים (7 ביום), אחוזי הצלחה- 35%, מספר הפעמים שמילאתי אחר הוראות ההורים מיד בפעם הראשונה= סל שלשה (3 ביום).