עצב הינו מצב רוח ירוד בעקבות אירוע שלילי כגון כישלון, אובדן, פיטורין וכדו'. אך העצב הופך להיות הפרעה נפשית כאשר הסימפטומים מגיעים בתדירות גבוהה ובעוצמה שמפריע לנו בשגרת היומיום.
ישנם ארבעה סוגים של סימפטומים ע"מ לזהות דיכאון:
1. סימפטומים רגשיים- צער, עצבות, מועקה, אשמה, אכזבה, בושה, אנהדוניה (חוסר הנאה) וכדו'.
2. סימפטומים קוגניטיביים- קשיים בריכוז, קושי בקבלת החלטות, בלבול, מחשבות שליליות אודות עצמו, העולם והעתיד.
3. סימפטומים התנהגותיים- הסתגרות, בכי, פאסיביות וכדו'.
4. סימפטומים פיזיולוגיים- עייפות, שינויים בתיאבון, קשיי שינה, עלייה בכאבים פיסיים וכדו'.
מרוב שכיחותה בעולם המערבי, דיכאון נחשב כיום "לנזלת" בהפרעות הנפשיות. אך הבדל אחד קיים בין דיכאון לנזלת… דיכאון עלול להיות קטלני!!
הטיפול בדיכאון נעשה כרגיל בשני מישורים- הקוגניטיבי וההתנהגותי.
במישור הקוגניטיבי ננסה בטיפול לזהות את המחשבות האוטומטיות ואמונות היסוד של המטופל, ולהחליפן במחשבות רציונאליות, נערער על אמונות היסוד ונשתמש בהוראות עצמיות שהמטופל מאמין בהן ומגבירות אצלו את האמון בעצמו.
צמצום פעילות והתנהגות נמנעת הם מהמקדמים העיקריים של הדיכאון, ולכן במישור ההתנהגותי אנו נפעל לאקטיבציה של המטופל, וחזרה למסלול פעילות וחשיפה לאירועים אברסיביים (לא נעימים).
